מה עושים עם שריר תפוס אחרי אימון?

שרירים תפוסים? זו מחלה? בעיה? זהו שלא, תפקידם של השרירים להתכווץ ולהרפות לסירוגין. כיווץ זה מאפשר תנועה ובתהליך הזה למעשה משתחררת חומצת חלב שבמצב רגיל משתחררת לדם. כאשר עובדים השרירים באופן חזק יותר מהרגיל הכיווץ מן הסתם חזק יותר, חמצן לא מגיע לשריר באופן רגיל וחומצת החלב נכלאת ברקמה. עיסוי? יכול בהחלט לעזור לשריר תפוס והסיבה לכך היא שתזוזה של השריר כמו “סוחטת” את חומצת החלב החוצה. זרימת דם חדשה, זרימת חמצן והנה, זה משתחרר לאט ובזהירות.

מה קורה כאשר הכיווץ גורם לקרעים קטנים בשריר?

במקרה הזה, זה יכול לבוא על חשבון רצועה אלסטית- מתי קורה דבר כזה? לרוב, כאשר שריר נמתח בקטע אחד הוא מתכווץ באחר, אם המתיחה חזקה מדי, סיבי שריר עלולים להיקרע. קרע מזערי לא אמור להדאיג, ההיפך, מצב המנוחה יבנה סיב חדש. מכאן, שאני תמיד אומר, חברים לנוח, לתת לגוף מנוחה, כי המצב הנכון הוא בזמן מנוחה- כך גם השינוי שהגוף חווה. בגדול, לא צריך להיבהל משרירים תפוסים, שוב, חשובה מאוד המנוחה, היא קריטית “לריפוי” ולגדילת השריר בהתאם.

שרירים תפוסים עשה ואל תעשה

בזמן שחומצה לקטית אמורה להשתחרר מרקמת השריר, חשוב לא להיות במנוחה מוחלטת. לעודד תנועה, לא לצור מאמץ גדול יתר על המידה אבל כן, חשוב לנוע. לא באופן קבוע כן? לא לצור מאמץ קבוע על אותה רקמה תפוסה. לצורך העניין אם אמנתם חלק גוף מסוים או שרירים מסוימים, להבא לא לאמן אותם בצורה אקטיבית מדי, אלא לתת את הבמה לשרירים האחרים. השרירים שכבר אימנתם וקצת תפוסים או כאובים ישתתפו בפעולה ומאידך, לא ייקחו חלק גדול וכך גם לא ייפול עליהם עומס גדול למדי.

דלקת או שריר תפוס?

שריר תפוס יתר על המידה או דלקת? התסמינים לכך, הם קודם כל כאב תפוס יותר משבוע ימים. ואז מה עושים? פשוט הולכים להיבדק, תתפלאו לשמוע, כי לעיתים הבעיה לא תהיה קשורה מלכתחילה לאותו השריר שנתפס אלא לשריר אחר. אם אכן מדובר בכאב שרירים גדול, חשוב מאוד להיעזר בתכשירים טבעיים, הומאופטיים וכל מה שיכול להקל ולא להזיק.

אפשר להתאמן עם שריר תפוס?

תלוי מאוד, מה מידת התפיסות של השריר? שוב, אם מדובר בדלקת, רצוי שלא, רצוי לנוח ולהרפות, שהרי התרופה הכי טובה והמסורתית על פי רוב המחקרים מתחילה ונגמרת במנוחה. בזמן מנוחה גם מתרחשים כל השינויים הפיזיולוגיים של השריר ולא על פי הקלישאה הרווחת בזמן האימון עצמו. מנוחה, מנוחה, ושוב, מנוחה. וותרו, חכו עד שהכאב ימעט ואז חזרו להתאמן במלוא המרץ.